הטרדות מיניות בעבודה – שני ערוצי תביעה
כאשר מדברים על הטרדות מיניות בעבודה אין עוררין שמדובר על תופעה פסולה אשר לצערנו הרב
רווחת מאוד ושכיחה באופן בלתי סביר. ניצול אלמנט הכוח על ידי מעסיקים הוא בלתי נסלח וכל כך
לא הוגן משום שברוב המקרים הנשים המוטרדות כלל לא מבינות את המשמעות וההשלכות של
ההטרדה ולא מרגישות בנוח להתנגד. כאשר אישה חווה הטרדות מיניות בעבודה ואוזרת את האומץ
להתלונן על המטריד ולהביא לסיום ההטרדות מיניות בעבודה היא יכולה להתלונן בשני ערוצים
שונים. ערוץ אחד הוא תביעה במסגרת של בית הדין לעבודה. בגלל שמדובר על הטרדות מיניות
בעבודה אז ניתן לפנות לבית הדין לעבודה ולהגיש לשם כתב תביעה ולדאוג שההליך יתנהל שם. יש
הגדרות ברורות של אלו הליכים יכולים להתנהל במסגרת זו אבל ככל שמדובר על הטרדות מיניות
בעבודה אשר התקיימו בין מעסיק לעובדת או לחילופין בין מעסיקה לעובד, הערוץ הזה מאוד מקובל.
יתרה מכך, מדובר בערוץ אשר הפיצוי בו הוא כלכלי והרבה פעמים זה מה שמעניין את העובד או
העובדת. ערוץ נוסף שניתן לפעול במסגרתו הוא הערוץ הפלילי. הטרדה מינית היא עבירה פלילית
לפי החוק וכאשר מגישים תלונה במשטרה מתחיל הליך חקירה אשר בסופו מוחלט על ידי עורכי הדין
בפרקליטות האם להגיש כתב אישום או לא. מדובר על ערוצים שונים להתמודד עם הטרדות מיניות
בעבודה אשר לא סותרים אחד את השני. אפשר לפעול בשני הערוצים במקביל. הקושי של התנהלות
משפטית בכל הקשור להטרדות מיניות בעבודה הוא שמדובר בהליך קשה למתלוננת אשר מביא
לחקירה צולבת שלה על ידי הסנגור או עורך הדין של הצד השני ואז מה שקורה הוא שהרבה פעמים
המתלוננת מרגישה שהיא חוותה הטרדות מיניות בעבודה ואז היא משחזרת את התחושה האיומה
הזו כאשר היא עומדת על דוכן העדים בבית הדין לעבודה או בבית המשפט. כאשר המתלוננת
מתלבטת באיזה מהערוצים לבחור היא צריכה לחשוב היטב מה היא רוצה להשיג באמצעות המשפט.
ככל שמדובר בכסף אז עדיף שתפנה לערוץ של בית הדין לעבודה ולא לערוץ של בית המשפט הרגיל.